הרב משה יהודה שניידר החברותא של ראש הישיבה, מרן הגראי"ל שטיינמן מלין השבוע בעלונו 'פרי חיים' כי "בעוננו לא זכינו עדיין לבוא הגראי"ל להיכלי ישיבותיו הקדושות להעריף מטל חיותו על בניו היקרים המסולאים בפז, מחמת חולשה שתקפתו בשבועות האחרונים, וכולנו תפילה לבורא עולם שיחזק כנשר נעוריו, ונזכה בימים הקרובים לבואו, ולחזקינו בדברותיו".

אך פטור בלא כלום אי אפשר: "כשעלה אצל הגראי"ל ענין פתיחת הזמן, אמר שבכל שנה בתחילת אלול אומר לבחורים שנמצאים בישיבה, שצריך להראות לבחורים החדשים את מקומם וכו', חסד, חסד, עולם חסד יבנה.

ואמרתי בלבי כמה רחוקה מחשבת רבינו ממחשבותינו, שהרי כל בחור מגיע ב"ה עם כל הברען להתחיל את ה"אלול", ומשקיע הרבה כוחות כדי לעלות ולהתעלות בהתמדה ובתפילה וכו', ובא הגראי"ל ואומר לו בני היקר, "עולם חסד יבנה", אתה מחפש לעלות, אתה מחפש שטייגן אמיתי, תתחיל ביסוד, ומכאן תעלה ותצמח בהכל.

וההמשך הוא התמדה, כפי שנשאל רבינו בימים אלו קבלה לאלול, ואמר "ללמוד תורה", וזכורני לפני הרבה שנים ששאל ת"ח יקר את רבינו בראש השנה אחרי מנחה, איזה קבלה ראוי לקבל לשנה החדשה, אמר לו הגראי"ל "התמדה", ואח"כ הרחיב על התמדתו הנוראה של מרן בעל החזו"א זצוק"ל, שזכה הרבה מאד בזכות זה".

עוד מספר הרב שניידר כי ילד חמד נכנס לגראי"ל וביקש ברכה שיזכה לגמור את הש"ס עד החתונה. חייך הגראי"ל ושאל וכי יודע באיזה גיל יתחתן. ולמדנו כמה צריך להתבונן האיך לבקש.

הוא סיפר והוא מוסיף משלו: "דבר זה נוגע כשמתפללים ומבקשים מהקב"ה, צריך להיזהר בלשוננו, ולדעת האיך לבקש. והרבה פעמים מביא הגראי"ל מה שכתוב בחז"ל שחנה ביקשה על שמואל בנה וישב שם "עד עולם" ובגלל שתי תיבות נוספות אלו, אמרו בשמים עד עולמו של יובל".